פסק-דין בתיק עפ"ת 32718-02-12

בפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא בתיק 4446-01-10 על המערער לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע לפני למעלה מ-6 חודשים, בניגוד לסעיף 10א לפקודת התעבורה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

העונש שגזר בית משפט קמא מאסר בפועל בן 8 חודשים, הפעלת עונש מאסר על תנאי שנפסק בבית משפט מחוזי ת"א ביום 6.3.05 (תיק משטרה מספר 12302704) (הרשעה מספר 4), העונשים ירוצו בחופף.

10 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף או נהיגה בזמן פסילה.

פסילה בפועל בת 18 חודש. הפסילה תחושב מיום שחרור המערער ממאסר.

פסילה על תנאי בת 10 חודשים ל-3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה בזמן פסילה.

לאור המאסר שהושת על המערער, לא הוטל עליו קנס בבית משפט קמא.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער כי בית משפט לא נתן משקל לאמור בתסקיר קצין מבחן, הממליץ להעמיד המערער לצו מבחן למשך שנה וכן להאריך מאסר על תנאי.

עוד נטען כי בית משפט לא נתן משקל ראוי לחלוף הזמן מיום ביצוע העבירה, שנת 2008, ועד למועד גזר הדין.

עוד נטען כי המערער הפנים חומרת העבירה וכי משנת 2008 ועד היום לא ביצע עבירה נוספת אך לכך בית משפט לא נתן משקל.

עוד נטען כי המערער סובל מנכות באחת מעיניו, מצב כלכלי קשה ונסיבותיו האישיות מיוחדות.

עוד נטען כי לא ניתן כלל משקל לנסיבות ביצוע העבירה, דהיינו, המערער רצה להזיז את רכב ארוסתו אותו עזבה עת נשאה עם אחותה לאחר מריבה תוך שהיא משאירה את הרכב באופן המפריע לכניסה ויציאת רכבי השכנים. כל זאת נעשה בלחץ השכנים שדרשו כי יזיז את הרכב מיד והוא, הזיז את הרכב למרחק מטרים ספורים בלבד בדרך עפר חקלאית.

לא ניתן משקל להודיה.

לא ניתן משקל לנזקקותו השיקומית, אשר תוביל אותו לדרך חדשה. מדובר במי שנותר עזוב ובודד על ידי בני משפחתו, דימויו העצמי ירוד, הצורך בשיקומו זועק לשמיים.

בדיון בבית המשפט ביקש ב"כ המערער להאריך המאסר המותנה שכן הנסיבות שהועלו בהודעת הערעור מהוות נימוקים מיוחדים המהווים בסיס להארכת המאסר על תנאי.

ב"כ המשיבה מתנגד להתערבות כלשהי בגזר הדין, מציין היותו של המערער בעל רישום פלילי ובעברו מספר הרשעות קודמות, ריצה מאסר בפועל בגין תאונה שגרמה לחבלה לתקופה של 18 חודש, התסקיר אינו חיובי על דרך ההמעטה וממנו לא עולה כל הסבר מדוע יש להאריך את המאסר על תנאי, לא נפלה כל טעות בבית משפט קמא.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

1.         המערער מחזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 93, צבר 7 הרשעות בעבירות תעבורה שעניינן אי ציות לתמרור 431 פניית פרסה, נהיגה ללא חגורת בטיחות, רכב לא תקין שלא נאסר בשימוש, נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש, בגין תאונה זו נשפט ל-5 שנות פסילה, 18 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר אחת על תנאי למשך 3 שנים שהיא ברת הפעלה בעניינו.

            בשנת 2008 הורשע בעבירה של סיכון עוברי דרך בנסיעה אחורנית וכן העבירות שערעור זה דן בהן.

2.         למערער עבירות פליליות שעניינן תקיפה סתם, חבלה במזיד ברכב וגניבה.